הכורכום (Curcuma longa) הוא שיח רב שנתי ממשפחת הזנגביליים הגדל על פני שטחים נרחבים בהודו, בסין, באינדונזיה ובארצות טרופיות אחרות. לצמח קנה שורש עבה שממנו יוצאים עלים גדולים ומאורכים שאורכם מגיע עד ל-1 מטר. לאחר שמוציאים את קנה השורש מרתיחים אותו, מנקים ומיבשים בשמש. השימוש בכורכום נפוץ מאד במזון, בעיקר כתבלין הנותן צבע וטעם. הוא מרכיב חשוב בתערובות תבלינים כמו אבקת קארי, ממרחי חרדל ועמבה.
במשך אלפי שנים נעשה בצמח שימוש רפואי ברפואות המסורתיות האיורוודיות בהודו ובסין. במקומות אלו הכורכום משמש כתרופה טבעית לטיפול במיגוון בעיות רפואיות כמו במצבי דלקת, להקלת כאבים, לטיפול בגזים, כאבי בטן, כאבי שיניים, חבלות, עקיצות חרקים, ועוד.
ישנם  כעשרת אלפים מחקרים מדעיים רציניים על הכורכומין (החומר הפעיל בכורכום) ועל השפעותיו הבריאותיות הרב-מערכתיות. עיקר השימוש הטיפולי הוא כנוגד דלקת, נוגד סרטן, נוגד חיידקים ווירוסים (כולל וירוס השפעת), משפר תיפקודי כבד, משפר תיפקודי מערכת העיכול, תומך במערכת כלי הדם והלב (המע' הקרדיו-ואסקולרית), ונוגד חימצון. בנוסף, הכורכום ידוע כסופח גזים, נוגד קרישה, מעודד ייצור מיצי מרה, נוגד כיב קיבה (אולקוס), נוגד שלשול, נוגד כאבי וסת ותומך בטיפול בבעיות עור ועיניים.
ממחקרים שונים התברר שבנוסף לחומרים הפעילים כורכומין וכורכומינואידים מכיל הכורכום עוד חומרים שיש להם השפעה בריאותית.